לקראת-החופש-הגדול-היערכות-כלכלית-נבונה
 
      

   
   
   
ספריה
  • לקראת החופש הגדול
    גלובס 05/07/2006
    אפרת אהרוני
     
    רק בחודש שעבר, במהלך כנס קיסריה, הכריז ראש הממשלה אהוד אולמרט לצד שרת החינוך יולי תמיר בחגיגיות יתרה על "מהפכת הגיל הרך", שאמורה לכלול סבסוד נוסף של המעונות לצד חינוך חינם מגיל שלוש. יוזמות בסגנון זה מתגלגלת ועולה אחת לכמה זמן על לשונותיהם של פוליטיקאים שוחרי כותרות, אך מבחן המציאות דוחק אותן פעם אחר פעם בחזרה למחשכי המגירה. אנחנו, בינתיים, משלמים בגדול את מה שנכון וראוי היה מזמן שתיקח המדינה על עצמה; מדינה שמתיימרת לעודד תעסוקה, לקדם בברכה ילדים ועכשיו גם לחנך אותנו לניהול נכון של תקציב משק הבית. נקודת הפתיחה שבה היא מעמידה רבים כל כך מההורים - במיוחד בואך החופש הגדול - אינה מעודדת אף לא אחד מאלה.
    כאילו לא מדובר בשינוי גדול ממילא, נחת ברגע אחד עול כפול ומכופל על כתפי ההורה הישראלי: הגבלת האשראי החדשה שהטיל בנק ישראל נכנסה לתוקף בדיוק בדקה שבה נחתה בשטח אימת כל הורה - החופש הגדול.
    זה לא רק החום הגדול, או הסכנות שאורבות בפינה, ואפילו לא הצורך הבלתי פוסק להעסיק את הצאצאים מסביב לשעון. בראש ובראשונה, החופש הגדול הוא מעמסה כלכלית כבדה מנשוא המעמידה באתגר רציני במיוחד את יכולתם של ההורים לנהל תקציב הגיוני ומבוקר.
    קייטנות או לא להיות
    זה מתחיל בצורך הפשוט להעניק להורים כמה שבועות של חסד, בהם ניתן להמשיך לשמור על שיגרת עבודה בעוד הילד נתון במסגרת. בעברית פשוטה קוראים לזה "קייטנה", בתרגום למספרים - זה מורכב הרבה יותר. מחיר קייטנה ממוצעת נע כיום בין 1,000 ל-1,500 שקלים, והשמיים הם הגבול.
    נכון, קיימות אלטרנטיבות מוזלות מבית החברה למתנ"סים שעלותן 600-900 שקל, אבל גם אלו מוגבלות למעשה לפעילות חצי יומית - מה שעשוי ליצור בעיה לחלק מההורים ולדרוש פתרונות יצירתיים במיוחד. הקייטנות נמשכות לרוב שבועיים-שלושה בלבד, פעמים רבות ללא ימי שישי, כך שגם הפתרון הזה יעיל בעירבון מוגבל מאוד. יש מי שיעדיפו לממן כמה קייטנות ברצף (את החישוב תעשו בעצמכם), לרבים אחרים זו אפילו לא אופציה באה בחשבון. כך או כך, במשפחה ממוצעת המונה יותר מילד אחד כבר פתחנו את העונה החמה עם חשבון של כמה אלפי שקלים; וזה עוד מבלי להעלות על דל שפתינו אפשרויות מתוחכמות יותר, כמו סאמר סקול, קייטנת רכיבה ושאר ירקות העונה.
    ביתרת החופש נאלצים ההורים לממן פתרונות אחרים לשורה של צרכים: השגחה על הילדים (בדמות בייביסיטר או עוד קייטנה), תעסוקה לילדים (בדמות בילויים בבריכה, טיולים וכו'), וגם, וזה לא מותרות, קצת זמן איכות משפחתי (בדמות נופש אמיתי).
    המלכוד כפול ומכופל: כאשר הילד קטן, יש צורך לדאוג להשגחה כמעט צמודה - במחיר ימי עבודה אבודים או בעלות קייטנה או שמרטף. כאשר הילדים גדלים, קטן הצורך בהשגחה - אך הדרישות? הן רק מתנפחות. קייטנות פשוטות לגיל הרך הן כבר מזמן "פאסה", הס מלהזכיר, שוקו ולחמנייה הם הרבה מתחת לדרישות ותעסוקה ממוסדת תימצא בדמות קורסים אתגריים, אטרקציות יוצאות דופן או טיולים ומחנות קיץ, שאורכם לרוב הוא שבוע עד עשרה ימים והמחיר עבורם גבוה הרבה יותר. ההוצאות ה"שוטפות", צ'יפס-המבורגר-קולה, גדלות בהתאם וכך גם אופי הבילויים היומיומיים - בריכה, קולנוע ושאר יציאות עם החבר'ה.
     
    כל המשפחה - החוצה
    וכאמור, איך אפשר לסגור את החופש בלי בילוי משפחתי רציני? כל יציאה משותפת עם ניחוח אטרקציה קיצי - בילוי במוזיאון, בגן החיות או בלונה פארק - עלולה להסתכם במאות שקלים. נסיעה לבית מלון, אי שם בשלהי אוגוסט? החשבון מתנפח משמעותית. על כל צעד ושעל הוצאות נלוות: הנסיעות, הארוחות, הארטיק בדרך והכניסה לחוף הסגור. מי בכלל זוכר שבתחילת הקיץ עוד קיווינו לחסוך בהוצאות?
    לא רק הפלז'ר עולה הון תועפות. גם הצדדים המודחקים יותר של יולי - אוגוסט, הן על ידי ההורים והן על ידי ילדיהם שוחרי החופש, עוברים בארנק ועושים בו כבשלהם. ההוצאות הזניחות הן על חוברות עבודה לקיץ, הגדולות יותר הן על שיעורים פרטיים הנדרשים לפעמים לצורכי השלמות בין שנה לשנה, וכל אלה מתגמדים ברגע שמתחילים להיערך לשנת הלימודים החדשה: ספרי לימוד, מכשירי כתיבה, ריהוט לחדר ועוד השלמת ציוד, העוברת פעמים רבות גם בארון הבגדים ובתשלומים ראשונים לבית הספר. אין ספק, תזמון מושלם להורה העשוק ממילא, העלול בשלב הזה להיקלע גם למצוקה נפשית של ממש.
    הסברים או תירוצים?
    להורים, למעשה, אין הרבה ברירה. גם את בעלי ההכנסה היציבה והקבועה, שאינם מחזיקים ברזרבות יוצאות מגדר הרגיל, מציבה מציאות יולי-אוגוסט בפני דרישות קשות שאין מהן מנוס. החמורה שבהן אולי היא הצורך השערורייתי והמקומם במיוחד בתשלום למעונות ולגני הילדים עבור חודש אוגוסט, שבכולו או במרביתו (בהתאם לגיל) שוהים הילדים בבית. מה שמעוגן בחוק כלפי המעונות והגנים הציבוריים, הפך לנורמה גם בגנים פרטיים - בהם אולי, באופן רשמי, נתון הדבר למיקוח, אך במבחן המציאות קשה מאוד להתחמק מן הנטל העודף.
    חישוב פשוט מגלה: 1,500-2,000 שקל מועברים בחודש אוגוסט למערכת החינוך (בהתאם למעון, בהתאם לגיל), נוסף לסכומים דומים אותם נאלצים ההורים לשלם עבור מערכת הגיבוי שצריכה לעבוד משך שלושה שבועות נוספים - אם בדמות תשלום לקייטנה או לבייביסיטר ואם במחיר ימי עבודה. ועדיין, אחרי הוצאה של 2,000-4,000 שקל לכל ילד, נותרים בדרך כלל לפחות עשרה ימים באוגוסט ללא פתרון.
    80% מהתעריף המשולם למעון יום ציבורי, מסבירים במשרד התמ"ת (האחראי על הנושא כחלק ממדיניות עידוד תעסוקה בקרב נשים עובדות), מופנה למרכיבי שכר - ואילו השאר נועד למימון הוצאות שוטפות, מזון, תחזוקה וכדומה. "גם למטפלת פרטית ההורה צריך לשלם את ימי החופשה המגיעים לה על פי חוק", אומרת תמר אלמוג, הממונה על המעונות בתמ"ת. "כל התשלום מבוסס על הסכמים קיבוציים, אלה הכללים והחוקים. אם לא היה ככה התעריף כולו היה גבוה יותר. כמובן", היא מזכירה, "שהתשלום יחסי לתקופת שהותו של הילד במעון - אם הוא הגיע אליו רק בפברואר למשל הוא לא ישלם עבור אוגוסט כולו".
    עבור מי שנדרש לעמוד במערכת תשלומים כפולה ומשולשת, אין הרבה נחמה בדברים הללו. לא די בתשלום למימון המעון שאיננו, עבור אותו פרק זמן בדיוק משלמים ההורים גם לפתרון חלופי. לזאת נוספים, כאמור, שעות וימי עבודה לסתימת החורים הנותרים. הרבה כסף, כבר אמרנו?
    "אם המדינה הייתה משלמת בעצמה עבור משכורות חודש אוגוסט זה כמובן היה נפלא", אומרת כרמל איתן, דוברת ארגון נעמ"ת המפעיל גם הוא רשת מעונות ציבוריים הכפופים לכללי התמ"ת. "אבל מה לעשות - מישהו צריך לשלם לעובדים, ויש הוצאות קבועות שקיימות גם כשהמעון אינו פועל. אם היינו מתייחסים לזה כאל חוזה חודשי, צריך היה לשלם רק על שמונת הימים בהם פועל המעון באוגוסט; אבל ההתייחסות לעניין היא כאל חוזה שנתי".
    יש לציין כי נעמ"ת פועל כבר זמן מה לקידום חוק חינוך חינם בגיל הרך, המגובה בקמפיין נרחב בנושא. "העלויות להורים אכן גבוהות מאוד", אומרת איתן, "ואנחנו עושים מה שניתן לשנות את המצב".
    טיפ לקורסים
    עד שתתקיים, אם בכלל, מהפכת הגיל הרך שעליה מיהר להכריז אולמרט, ניאלץ לשרוד את מהפכת החופש הגדול, העוברת כרוח סערה בתקציב המשפחתי ופוערת בו חור גדול. בינתיים, כפי שאומר היועץ כלכלי אורי היימן מחברת אוצר, המספקת ייעוץ כלכלי למשפחות ולעובדים, מוטב פשוט להיערך מראש. החופש הגדול מגיע הרי בכל שנה באותו תאריך, ורצוי לחסוך מעט בכל חודש לקראת ההוצאות הכבדות באוגוסט. ולא לשכוח - הקייטנות, הבילויים, הנסיעות, התשלומים - בלי לחרוג ממסגרת האשראי, כמובן.
    ארוך מדי ויקר מדי
    משפחה ישראלית המונה ארבע נפשות - שני הורים ושני ילדים בגן ובבית ספר - מגיעה להוצאות חריגות של 3000-7,200 שקל לחודש בחודשי הקיץ, כפי שעולה מהנתונים שהצטברו בחברת אוצר. אורי היימן, יועץ כלכלי בכיר ושותף בחברה, המספקת יעוץ כלכלי למשפחות ולעובדים, בנה רשימת הוצאות חריגות המתווספות במהלך חודשי הקיץ לסל ההוצאות המשפחתי הרגיל השורה התחתונה עגומה: החודשיים האלה כרוכים בהוצאות של עד 14,000 בחישוב כולל. וזאת, מדגיש היימן, נוסף להפסד עבור ימי עבודה וכן עבור שעות נוספות, שהנטייה לנצל אותן במהלך החופשה קטנה מטבע הדברים, שעלול להסתכם בפני עצמו במאות שקלים נוספים.
    החישוב נעשה בטווחי הוצאות שונים, ולא במספרים מוחלטים - זאת בשל הבדלים בסגנון החיים, ברמת ההכנסה ובאפשרויות השונות הממתינות להורים. כך, למשל, את ההגדרה התמימה "חופשה" ניתן לתרגם לשבוע לינה באוהלים על שפת הכינרת או לחופשה משפחתית ביוון: תלוי את מי שואלים.
    גם הקייטנות, כאמור, מגוונות ומתפרסות על פני רפרטואר מחירים רחב. מקייטנות "סטנדרט" של המרכזים הקהילתיים, המציעות לא מעט אטרקציות בפני עצמן, ועד לקייטנות שעלותן גבוהה לאין ערוך (שבוע יפן, ספורט אתגרי וכן הלאה). הסכומים המוצגים עבור הוצאות על חשמל, מים וטלפון מייצגים חודש אחד, על אף שהחשבון הוא דו חודשי. סעיפים אלו כלולים כמובן באופן בסיסי בכל הוצאה חודשית, אולם תקופת הפגרה עושה בהם שמות ומזניקה גם אותם מעלה מעלה.
    היימן מדגיש שבשל השהייה הממושכת של הילדים בבית ובשל הצורך לשעשע אותם, מתייקרות גם העלויות השוטפות של חשבון המים (יותר מקלחות ובריכות בחצר), החשמל (המזגן, הטלוויזיה והמחשב דולקים כל הזמן), הטלפון (עדכונים שוטפים לחברים), המזון (הילדים בבית, כבר אמרנו?), הבילויים (יותר יציאה לסרטים), הביגוד (יותר שיטוטים בקניונים), הדלק ועוד.
    הנתונים בטבלה מבוססים כאמור על הוצאותיהם של מספר משקי בית, ואינם מהווים מדגם מייצג.
    הוצאות